תוכנית ביטוח מסוג אובדן כושר עבודה נועדה להחליף הכנסה בעת פגיעה מתאונה או מחלה. לאורך השנים, שווקו על ידי חברות הביטוח תוכניות מגוונות ובעלות תנאים שונים וזאת עד לשנת 2017 – בה הוחל החוזר "קווים מנחים לעניין תכנית לביטוח אובדן כושר עבודה".

למעשה, חוזר זה מחייב את החברות המשווקות ביטוחים מסוג זה לכיסוי אחיד. משמע – מבנה התוכנית הבסיסית תהיה מודולרית ותבטיח כיסוי בסיס, עליו ניתן יהיה "להלביש" הרחבות/נספחים.

ביטוח זה קיים בדר"כ דרך קרנות הפנסיה או ביטוחי המנהלים שלנו ומהווה למעשה את ההגנה הנדרשת לאדם שנקלע לאי כושר עבודה עקב מחלה או תאונה.  ביטוח זה ישלם לנפגע כ 75% משכרו בכל חודש ( ניתן לתבוע החל מ25%  ועד 75%  נכות )  הקצבה תינתן כל עוד המבוטח חדל להיות באבדן כושר עבודה, או שהגיע לסיום גיל ביטוחי  67 לגבר ו62.4  לאישה או שהלך לעולמו).

אז מה כוללת תכנית הבסיס?

• הגדרת מקרה הביטוח עיסוק סביר – אובדן כושר עבודה מלא – 75% לפחות, באופן זמני או קבוע שבגינו נבצר מהמבוטח לעבוד בעקבות תאונה או מחלה בעיסוק שבו עסק ובכל עיסוק סביר אחר, התואם את ניסיונו, השכלתו והכשרתו של המבוטח.  מה שחשוב להבין בכיסוי זה – העיסוק הסביר לא חייב להיות זהה לעיסוק בו עסק המבוטח בפועל אלא יכול שהמבוטח יידע לבצע עבודה אחרת אך זו חייבת להיות תואמת לניסיונו, השכלתו והכשרתו של המבוטח. לצורך הדוגמא – רופא אשר איבד את כושרו לעבודה, לא ייאלץ לעבוד כקופאי בסופר למשל, אבל אולי יוכל אותו רופא להרצות בפני כיתה על תחום התמחותו.
• אבדן כושר עבודה חלקי (25%-75%) על פי הגדרת עיסוק סביר עקב תאונה או מחלה.
• תקופת הביטוח – תימשך עד גיל פרישת חובה (67) גבר ואישה, (במידה וגיל פרישת החובה יעלה במשך תקופת הביטוח, תוארך תקופת הביטוח אוטומטית.
• תקופת המתנה – תגמולי הביטוח ישולמו לאחר 90 יום מקרות מקרה הביטוח.
• תגמולי הביטוח – ישולמו מידי חודש החל מתום תקופת ההמתנה ועד למועד בו פסק המבוטח להיות באבדן כושר עבודה, או תקופת הביטוח הגיעה לסיומה או מות המבוטח.
• חישוב סכום הפיצוי המגיע לעמית בקרות מקרה ביטוח:

1. עובד שכיר – בודקים את ממוצע השכר ואת גובה הפיצוי שנרכש בשנה האחרונה וב3 החודשים האחרונים לפני קרות מקרה הביטוח ומביאים בחשבון את הסכום הגבוה ביניהם.
2. עבור עצמאי – בשנת 2017 בעקבות צו הרחבה בנושא, הוטלה חובת הפקדה לחיסכון פנסיוני גם עבור עצמאיים. גובה ההפקדה המינימלי מחושב באופן הבא:

עד להכנסה בגובה מחצית מהשכר הממוצע במשק * 10551/2 = 5272.5 ₪ הכנסה בחודש, עלינו לנכות כ-4.45% סכום של 234 ₪. את החצי השני 5272.5 ₪ נכפיל ב12.55% – 662 ₪.

סה"כ 896 ₪ מינימום הפקדה לקרן פנסיה.

על הכנסות מעבר לסכומים אלו אין חובת הפקדה. כמובן שמוטב ורצוי להפקיד יותר במידה ומתאפשר, בעיקר בשל שלוש סיבות עיקריות:

1. החיסכון שלנו יגדל מהר יותר, לאפקט הריבית דה ריבית יש משמעות אדירה בתוכניות חיסכון לטווח ארוך (ובעיקר בעשור הראשון לחיסכון שלנו) כך שבסופו של דבר הצבירה תהיה גדולה יותר.
2. הביטוחים בתוכניות הפנסיה נגזרות מגובה ההפקדה שלנו ואין לה קשר לגובה ההכנסה – לדוגמא, אדם המרוויח כעצמאי כ-15,000 ₪ בחודש אך מפקיד את המינימום הנדרש של 896 ₪ , במידה וייקלע למצב של אובדן כושר עבודה יהיה מכוסה רק על 5430 ₪ משכרו – 896/16.5% = 5430 ₪. במידה ויהיה באובדן כושר עבודה מלא (75%) יקבל מהביטוח כ- 4072 ₪ בחודש.
3. הטבות מס – עצמאי שמפקיד לקרן פנסיה זכאי להטבות מס הבאות, עד לתקרה: 11% ניכוי – ניתן לנכות עד 23,496 ₪ בשנה – לדוגמא, אדם המרוויח כ250,000 ₪ בשנה, יכול לנכות מהכנסתו סכום של 23,496 ₪ וחישוב המס יעשה לאחר הפחתת סכום זה: 250,000-23496 = 226,504 ₪ חייבים במס.

5.5% זיכוי – ניתן לקבל הטבת זיכוי עד לגובה של 11,748 ₪ – 11,748 * 35% = 4111 ₪ אותם יוכל לזכות מהכנסתו.

• שחרור – כיסוי ביטוחי שישחרר את חובתו של המבוטח מתשלום פרמיה לביטוח ומההפקדות השוטפות, כך שבעת אובדן כושר עבודה ההפקדות ימשיכו כסדרן וכן תשלום הביטוח וכל זאת ע"י הקרן.
• גג חתם – גידול ריאלי בשכר בשיעור של עד 15% מממוצע השכר המבוטח בשנה לא יידרש לעבור חיתום רפואי. קיימת הגבלה לסך גידול של  60% במשך  5 שנים.
• ברות ביטוח – לרוב, במקרים של חוסר תעסוקה ההכנסה קטנה ויחד איתה גם היקפי הכיסוי הביטוחי, נספח ברות ביטוח מבטיח למבוטח את האפשרות לחזור ולרכוש את היקף הכיסוי הביטוחי שהיה בפוליסה לפני הקטנת הכיסוי ובהתאם לתנאי הפוליסה הקודמת וזאת ללא צורך בחיתום רפואי מחדש.

תוכניות הביטוח של אובדן כושר עבודה הן חשובות מאוד עבור כל אדם, מומלץ בחום להכיר את המספרים ולתכנן לפני ולא להיות מופתעים לאחר קרות מקרה ביטוח. קיימות הרחבות לתוכניות אלו. ניתן למשל לרכוש הרחבה להגדרת עיסוק ספציפי, או לקצר את תקופת ההמתנה עד שמקבלים תגמולים ו/או לרכוש כיסוי שמבטל קיזוז עם גורמים ממשלתיים אחרים (כמו ביטוח לאומי),